איך תבחין בין עודף השקיה לחוסר מים בדיפלדניה?

הדיפלדניה, מטפסת ירוקת-עד הפורחת באדום, ורוד או לבן, רגישה מאוד להשקיית יתר. הסימן הראשון לעודף מים הוא עלים תחתונים המצהיבים ונושרים, בעוד שהעלים הצעירים נראים ירוקים אך רכים מדי. לעומת זאת, חוסר מים מתבטא בעלים נבולים, יבשים ומסולסלים כלפי מטה, והם נושרים מהחלק התחתון כלפי מעלה. ההבדל העיקרי: בעודף מים העלים מרגישים רטובים ורכים, בחוסר מים הם יבשים ושבירים.

כדי לבדוק בוודאות, הכנס אצבע לעומק 5 עד 7 ס"מ לתוך המצע. אם האדמה רטובה ודביקה, מדובר בעודף מים. אם האדמה יבשה ופירורית, חוסר מים. סימן נוסף: ריח רע מהמצע מעיד על ריקבון שורשים כתוצאה מעודף מים. לעומת זאת, מצע יבש לגמרי לא יפיץ ריח. אם יש ספק, הוצא את הצמח מהעציץ ובדוק את השורשים: שורשים חומים, רזים ורכים הם סימן לריקבון; שורשים לבנים וגמישים מעידים על מצב תקין.

אם גילית עודף מים, הפסק מיד להשקות והעבר את העציץ למקום מוצל ומאוורר. חתוך שורשים רקובים בעזרת מזמרה נקייה, והחלף את המצע במצע חדש ומנוקז היטב (תערובת של כבול, פרלייט וקומפוסט בפרופורציה 2:1:1). אל תשקה במשך 7 עד 10 ימים, ורק אז התחל בהשקיה מתונה, פעם ב-5 עד 7 ימים בקיץ, ופעם ב-10 עד 14 ימים בחורף. במקרה של חוסר מים, השקה את הצמח בהדרגה עד שהמים יוצאים מנקזי העציץ, וחזור על ההשקיה לאחר שהמצע התייבש בעומק 3 עד 4 ס"מ.

בישראל, בקיץ יש להשקות דיפלדניה בעציץ פעם ב-3 עד 5 ימים, ובחורף פעם ב-10 עד 14 ימים, תלוי במיקום ובגודל העציץ. השקה תמיד במים פושרים ורק על המצע, לא על העלים, כדי למנוע מחלות פטרייתיות. זכור: הדיפלדניה מעדיפה מצע לח מעט אך לא רטוב. אם העלים מצהיבים אבל המצע יבש, כנראה חוסר מים; אם המצע רטוב, עודף מים. עם הזמן תלמד לזהות את הצמח שלך לפי מראה העלים והתנהגותו.