המים האידיאליים לפוטוס הם מים מסוננים (במיוחד מסינון פחם שמוריד כלור) או מים שעמדו 24 שעות בכלי פתוח – זה מאפשר לכלור להתנדף. מים מזוקקים או מים מורתחים שהתקררו טובים גם הם. הימנעו ממים מרוככים (מחליפי יונים) כי הם מכילים נתרן שמזיק לצמח. אם אתם חייבים מי ברז, השאירו אותם לפחות לילה – אבל זכרו שגם סידן ומגנזיום לא יתנדפו.
בישראל, במיוחד באזורים עם מים קשים (כמו המרכז והדרום), עדיף להשקות במי גשמים (אם אספתם) או במים מינרליים דלים בנתרן. לחלופין, ערבבו חצי מי ברז שהושארו לילה וחצי מים מזוקקים. השקיה במים לא מתאימים אינה קטלנית מיד, אבל לאורך זמן תגרום לעלים להתייבש ולהאטת גדילה. כדי לשטוף מלחים שהצטברו, השקו מדי חודש בכמות גדולה של מים מזוקקים עד שהם יוצאים מנקזי העציץ.
חשוב: פוטוס אינו רגיש כמו קלתיאה או דרקנה, אבל עדיף להקפיד. אם הצמח שלכם בריא ועלים ירוקים ומבריקים, כנראה שהמים שלכם בסדר. אבל אם מופיעים סימני צריבה, עברו למים מסוננים או מי ברז שעמדו 24 שעות. זכרו – טמפרטורת המים צריכה להיות פושרת (לא קרים ישר מהברז) כדי לא להלחיץ את השורשים.