מרווה משולשת (Salvia elegans) היא צמח תבלין רב-שנתי ירוק-עד, שמקורו במקסיקו. עליה הריחניים מזכירים אננס, ופרחיה האדומים פורחים בחורף (נובמבר עד מרץ) ומושכים יונקי דבש. בישראל היא משגשגת באקלים ים-תיכוני, אך רגישה לקרה ולעודף מים. כדי ליהנות ממנה לאורך שנים, חשוב להקפיד על מיקום מואר, השקיה מבוקרת וגיזום עונתי.
מיקום ואור: המרווה זקוקה לשמש מלאה לפחות 6 עד 8 שעות ביום. בצל חלקי היא תפרח פחות ותתמתח. באזורים חמים מאוד (ערבה, בקעת הירדן) כדאי לתת הצללה קלה בצהריים. בעציץ על מרפסת, בחרו כיוון דרומי או מערבי. אדמה: ניקוד חיוני, ערבבו אדמת גינה עם 30% פרלייט או חול גס. אם שותלים בגינה, העדיפו ערוגה מוגבהת.
השקיה: השקו רק כשהאדמה יבשה בעומק 2 עד 3 ס”מ. בקיץ, 2 עד 3 פעמים בשבוע, בחורף, פעם ב-7 עד 10 ימים. עודף מים גורם לריקבון שורשים ולהצהבת עלים. דישון: באביב ובקיץ, דשן אורגני נוזלי (5 עד 5-5) פעם בחודש. הפסיקו בנובמבר. גיזום: בסוף החורף (מרץ) קצצו את הצמח בשליש, זה מעודד צמיחה מחודשת ופריחה עשירה בשנה הבאה.
בעיות נפוצות: עלים מצהיבים, לרוב מעודף מים או חוסר ניקוז. טחב אבקתי, מופיע בלחות גבוהה; טפלו בתמיסת סודה לשתייה (1 כפית לליטר מים). כנימות ומגן, שטפו במים וסבון רך. רעילות: הצמח אינו רעיל לבני אדם, אך רגישות אישית אפשרית. לחיות מחמד, לא דווחה רעילות חמורה, אך בליעה מרובה עלולה לגרום לקלקול קיבה. לוח שנה: מרץ עד אוקטובר, השקיה סדירה ודישון חודשי; נובמבר עד פברואר, הפחתת השקיה, הגנה מפני קרה (כיסוי לילה מתחת ל-5°C).
