החבצלת (Nerine bowdenii) היא בצל פורח בסתיו, המתאים במיוחד לאקלים הישראלי. מקום מומלץ לשתילה הוא באזור מוצל חלקית או בשמש בוקר בלבד, במיוחד בחודשים החמים. בעומק האדמה יש לשתול את הבצל כך שצווארו יהיה בגובה פני הקרקע או מעט מעליה. בעציצים השתמשו בתחתית ניקוז טובה ובמצע מנוקז היטב.
השקיה: בתקופת הצמיחה והפריחה (סתיו עד אביב) השקו פעם בשבוע, וודאו שהמצע מתייבש בין השקיה. בקיץ, כשהחבצלת בתרדמת, הפסיקו כמעט לחלוטין את ההשקיה, רק טיפת מים אחת כל שבועיים כדי שהבצל לא יתייבש לגמרי. דישון: התחילו לדשן בדשן נוזלי מאוזן (20 עד 20 עד 20) פעם בחודש מתחילת הצמיחה ועד סוף הפריחה. בחורף הפסיקו לדשן.
בעיות נפוצות: ריקבון שורשים נגרם מעודף השקיה, הפחיתו מים ושפרו ניקוז. עלים מצהיבים יכולים להעיד על תרדמה טבעית (בקיץ) או על חוסר מים. מזיקים כמו כנימות עלולות להופיע, נגבו עם מטלית לחה או רססו בתמיסת סבון עדין. החבצלת רעילה לחתולים ולכלבים, לכן הרחיקו מהישג ידם.
לוח טיפול עונתי: סתיו, פריחה, השקיה סדירה; חורף, המשך השקיה מועטה, עצירת דישון; אביב, עלים מתייבשים, הפחתת השקיה; קיץ, תרדמה, כמעט ללא מים, אחסנו עציצים במקום מוצל ויבש. אחת לשנתיים-שלוש, בסתיו, חלקו את הבצלים להצערת הצמח.
