סלסלה (Nemesia strumosa) היא צמח עונתי עדין שאוהב דישון קל וקבוע. הדשן המומלץ ביותר הוא דשן אורגני נוזלי מאוזן, כמו דשן דגים או דשן אצות, בדילול של חצי מהמינון המומלץ על התווית. דשן בשחרור איטי (כמו אוסמוקוט) במינון נמוך (כפית ל-10 ליטר אדמה) יעבוד גם הוא, אבל יש להיזהר מעודף חנקן שיגרום לעלווה שופעת על חשבון פריחה.
בישראל, עונת הגידול העיקרית של סלסלה היא מהסתיו ועד האביב (אוקטובר עד אפריל). בתקופה זו כדאי לדשן אחת לשבועיים-שלושה בדשן נוזלי. בחורף, כשהטמפרטורות יורדות, אפשר להאריך את המרווח לפעם בשלושה שבועות. באביב, כשהפריחה בשיאה, חזרו לדשן כל שבועיים. בקיץ (מאי עד ספטמבר) הסלסלה נכנסת לתרדת או מתה, אין צורך לדשן כלל.
אם אתם מעדיפים דשן אורגני, תוכלו להוסיף קומפוסט מהול היטב באדמה בעת השתילה, ולחזור עם תה קומפוסט אחת לשלושה שבועות בעונת הגידול. הימנעו מדשנים עתירי חנקן (כמו דשן דשא), הם יגרמו לעלים ירוקים כהים אך מעט פרחים. דשן עשיר בזרחן ואשלגן (כמו 5 עד 10 עד 10) יעודד פריחה שופעת.
עודף דישון מסוכן לסלסלה, הוא עלול לשרוף את השורשים ולגרום להצהבת עלים ולנשירת פרחים. תמיד יש להשקות לפני ואחרי הדישון כדי למנוע ריכוז גבוה של מלחים. אם אתם מבחינים בעלים חומים בקצוות או בפריחה מועטת, הפסיקו לדשן מיד והשקו היטב לשטיפת עודפי מלחים.
