הסלסלה, עם פריחתה הססגונית, רגישה למספר מזיקים נפוצים בגינה הישראלית. הכנימות (בעיקר כנימת עלה) מופיעות באביב ובסתיו, מתיישבות על נצרים צעירים וניצנים, וגורמות לעיוות עלים ולהפרשת טל דבש שמזמין פטרת פיח. האקריות (קרדית העכביש) פורחות בקיץ החם והיבש, ומתבטאות בנקודות צהובות זעירות על העלים ובקורים דקים בצדם התחתון. זבובון המנהרה (אגרומיזה) חורץ מנהרות מפותלות בעלה, והטריפס (תריפס) גורם לכתמים כסופים ולעיוות פריחה.
מחלות הפטרייתיות העיקריות הן ריקבון שורשים (פיתיום וריזוקטוניה) המופיע בעיקר בחורף ובאביב גשום, כשהקרקע כבדה ומנוקזת רע. טחב אבקתי (Erysiphe) תוקף באביב ובלילות קרירים, ומכסה עלים בקמח לבן. טחב פלומתי (Peronospora) גורם לכתמים צהובים-חומים בצד העליון של העלה ולעובש אפור בצד התחתון, ומופיע בלחות גבוהה ובטמפרטורות מתונות.
לטיפול אורגני בכנימות ובטריפס: רססו תמיסת סבון רך (10 מ"ל סבון כלים טבעי בליטר מים) או שמן נים (5 מ"ל לליטר מים) כל 5 עד 7 ימים, עד להעלמות המזיק. לאקריות: הגבירו לחות סביב הצמח על ידי ערפלול מים על העלים בתדירות יומית, ורססו שמן גננות (3 מ"ל לליטר) בערב. לזבובון המנהרה: הסירו עלים נגועים והשתמשו במלכודות דבק צהובות. לפטריות: מניעה עדיפה, השקו בבסיס הצמח, שמרו על מרווחי שתילה (20 עד 30 ס"מ) והימנעו מהרטבת עלים. במקרה של ריקבון, הפסיקו השקיה, שפרו ניקוז והסירו צמחים חולים. לטחב אבקתי: רססו תמיסת סודה לשתייה (1 כפית לליטר מים) או חלב (1:9 עם מים) פעם בשבוע.
מניעה היא המפתח: שתלו סלסלה באדמה מנוקזת היטב, הימנעו מצפיפות, השקו רק כשהאדמה יבשה 2 עד 3 ס"מ מתחת לפני השטח, ודשנו בדשן מאוזן (20 עד 20 עד 20) פעם בשבועיים בעונת הגידול. רססו מדי שבועיים בתמיסת קומפוסט או תה קומפוסט לחיזוק הצמח. אם המזיקים חוזרים, החליפו בין חומרים אורגניים כדי למנוע עמידות. במקרים קשים, פנו לייעוץ מקצועי וקראו תמיד את הוראות התווית של כל תכשיר.
