סיבה שנייה היא בעיות האבקה. קלמנטינה היא פרי שדורש האבקה צולבת ברוב הזנים (למשל 'מורקאט' ו'קלמנטינה סינית'). אם אין בקרבת מקום זן מאביק מתאים (כמו תפוז או לימון), או שפעילות הדבורים נמוכה (ריסוסים, מזג אוויר סוער), הפרחים לא מופרים ונושרים. כדי לעזור, שתלו זן מאביק במרחק של עד 10 מטר, הימנעו מריסוס בזמן הפריחה, ואם צריך – האביקו ידנית בעזרת מברשת רכה.
גורם שלישי הוא תזונה לא מאוזנת. דישון חנקני מוגזם מעודד צמיחה וגטטיבית על חשבון פרי, וגורם לנשירת חנטים. לעומת זאת, מחסור באשלגן ובזרחן מחליש את אחיזת הפרי. באקלים הישראלי, מומלץ לדשן בדשן מורכב (20-20-20) פעם בחודש ממרץ עד ספטמבר, ולעבור לדשן עשיר באשלגן (15-5-30) לקראת הקיץ. אל תפריזו בחנקן – עדיף פחות מ-10% חנקן בדשן הקיץ.
תנודות טמפרטורה קיצוניות, במיוחד הפרש חד בין יום ללילה באביב, עלולות לגרום לנשירה פתאומית. גם רוחות יבשות וחמות (חמסין) מייבשות את הפרחים. מה עושים? הצללה קלה בשעות הצהריים (רשת צל 30%), חיפוי הקרקע בקומפוסט לשמירת לחות, והתזת מים על העלווה בשעות הבוקר המוקדמות בימי חמסין. גיזום קל להרחבת הנוף גם משפר אוורור ומפחית עקה.