כשהפרפרנית מקבלת יותר מדי מים, העלים התחתונים מתרככים, מצהיבים ולעיתים נושרים. המצע נשאר רטוב ימים אחרי ההשקיה, ולעתים נראה עובש או ריח חמוץ. השורשים נעשים חומים ורכים, סימן לריקבון. אם תוציאו את הצמח מהעציץ, תראו שורשים כהים ומתפוררים. במקרה כזה, הפסיקו מיד להשקות, הוציאו את הצמח, גזמו שורשים רקובים, פזרו קינמון על החתכים ושתלו במצע יבש ומנוקז היטב.
לעומת זאת, חוסר מים מתבטא בעלים מקומטים, רפים וחסרי ברק, בעיקר בתחתית הצמח. העלים עשויים להצהיב קלות בקצוות ולהתקמט כמו נייר. המצע יבש לחלוטין, והצמח נראה 'שמוט'. במקרה כזה, השקו את הצמח בהשריה יסודית: טבלו את העציץ בקערת מים פושרים למשך 15 עד 30 דקות, עד שהמצע ספוג. לאחר מכן, הניחו לניקוז מוחלט. חזרו להשקות רק כשהמצע יבש לגמרי.
בפרפרנית, העלים נושאים שתילים בשוליים, סימן בריא לחוסן. אבל גם אותם אפשר לאבחן: בעודף מים השתילים עלולים להרקב או להשחיר במגע עם מצע רטוב; בחוסר מים הם נותרים יבשים ומקומטים, אך עדיין חיים. שימו לב: צמח מושקה-יתר עלול לפתח כתמים שחורים על העלים (ריקבון חיידקי), בעוד צמח מיובש יתקמט בצורה אחידה יותר.
הפרפרנית היא סוקולנט פולשני שמתפשט בקלות מהשתילים שעל העלים. לכן, גם במצבי עקה היא שורדת. עם זאת, כדי להחיות צמח מיובש, השקו בהשריה, ודאגו לאור עקיף חזק. להצלת צמח מושקה-יתר, החליפו מצע, גזמו שורשים רקובים, והניחו ליומיים-שלושה ללא מים. זכרו: עדיף להשקות פחות מאשר יותר, הפרפרנית סובלת בצורת טוב יותר מהצפה.
