ליטופס, אותה אבן חיה מקסימה, רגישה מאוד להשקיה. הכלל הראשון: אל תשקה לפי לוח זמנים קבוע, אלא לפי מצב הצמח והעונה. בקיץ הישראלי החם (יוני עד ספטמבר), הליטופס נמצא בתרדמת קיץ, כמעט ולא צריך מים. השקה פעם בחודש עד חודש וחצי, ורק אם המצע יבש לחלוטין והצמח מראה קמטים עדינים בצדדים. כמות המים: כף אחת (15 מ"ל) לצמח בוגר בעציץ 7 ס"מ, מספיקה להרטיב את פני המצע מבלי להגיע לניקוז.
בסתיו (אוקטובר-נובמבר), הליטופס מתעורר ופורח. זה הזמן לחדש השקיה: אחת לשבועיים-שלושה, כשהמצע יבש לגמרי. בחורף (דצמבר עד פברואר), הצמח נמצא בתקופת צמיחה, אבל עדיין רגיש לעודף מים. השקה פעם בשלושה שבועות, ורק אם השמש חורפית והמתחם מאוורר. באביב (מרץ-מאי), חזור להשקיה דלילה יותר, אחת לחודש, והפסק לחלוטין כשהטמפרטורות עולות מעל 30°C.
סימני עודף מים: עלים רכים, שקופים או מתפוצצים, צבע אפור-ירקרק, ולבסוף ריקבון. סימני חוסר מים: עלים מקומטים עמוק, צבע כהה יותר, והצמח נראה 'מקופל' לתוך עצמו. בדיקת רטיבות פשוטה: תחב קיסם עץ לעומק המצע, אם יוצא עם אדמה לחה, דחה ההשקיה. לעולם אל תשאיר מים בצלוחית.
טיפ חשוב: הליטופס שונא מים על העלים והגוף. השקה תמיד ישירות על המצע, והימנע מרטיבות במרכז הצמח, זה גורם לריקבון כתר. בחורף, השקה רק בבוקר שמשי כדי שהמים יתאדו עד הערב. זכור: עדיף להתייבש מאשר לטבוע. ליטופס יכול לשרוד חודשים בלי מים, אבל השקיית יתר הורגת תוך ימים.
