מתי כן להשקות? הליתופס זקוק למים רק כשהעלים החיצוניים יבשים לגמרי ומתחילים להתכווץ, אבל רק לאחר שהזוג החדש כבר יצא לגמרי והעלים הישנים הפכו לקליפה יבשה. בישראל, השקיה מתבצעת בעיקר באביב ובסתיו – בערך פעם בשבוע-שבועיים, תלוי בעונה ובמצע. בקיץ, כשיש גלי חום כבדים (יולי-אוגוסט), הליתופס נכנס לתרדמת קיץ: יש להפסיק לגמרי את ההשקיה, כי הצמח לא סופג מים בחום קיצוני. בחורף (דצמבר-פברואר) גם מפסיקים להשקות, כי הוא בתרדמת חורף ועלול להירקב.
איך מזהים ריקבון אמיתי לעומת קימוט טבעי? בריקבון העלים נהיים רכים, דמויי ג'לי, לעיתים שקופים ובעלי ריח רע. לעומת זאת, קימוט טבעי מותיר את העלים יבשים וקשיחים, כמו נייר. גם אם העלים מקומטים מאוד אך יציבים – הצמח בסדר. אם אתה מרגיש שהעלה רך ודביק, יש סיכוי גבוה לריקבון. במקרה כזה, הפסק מיד השקיה, הוצא את הצמח מהעציץ, חתוך חלקים רקובים ושתל מחדש במצע יבש וחדיר.
לסיכום: הליתופס שלך כנראה לא גוסס – הוא פשוט מחליף עלים. אל תיגע בו, אל תשקה, ותן לטבע לעשות את שלו. כשהוא יסיים, תקבל זוג עלים רעננים וירוקים. זכור: הליתופס אוהב הזנחה – השקיית יתר היא האויב מספר אחד. בישראל, השקה רק באביב ובסתיו, והפסק לגמרי בחורף ובקיץ. עם טיפול נכון, הוא יחיה שנים רבות ויפתיע אותך בפריחה צהובה או לבנה בסתיו.
