השקיית יתר היא האויב מספר אחת של סוקולנטים. בישראל, בעונת הקיץ יש להשקות אכבריה רק כשהאדמה יבשה לחלוטין לעומק של 2-3 ס"מ, בערך פעם בשבוע-שבועיים תלוי במיקום. בחורף, צמצמו להשקיה פעם בחודש או אפילו פחות. סימן מובהק לריקבון: עלים תחתונים מצהיבים ונושרים, וגזע הצמח נראה רך וכהה. הוציאו את הצמח מהעציץ ובדקו שורשים – שורשים בריאים הם לבנים-אפרפרים ומוצקים; שורשים רקובים הם שחורים, רזים ומסריחים.
מחסור באור נפוץ במיוחד בבית בחורף הישראלי. אכבריה זקוקה לאור שמש ישיר לפחות 4-6 שעות ביום. אם היא עומדת בתוך הבית הרחק מחלון דרומי, העלים יתחילו להימתח כלפי מעלה (אטיולציה) ואז להתקפל מטה כשיהפכו רכים. הפתרון: העבירו אותה בהדרגה למקום מואר יותר, כמו אדן חלון דרומי או מרפסת שטופת שמש. היזהרו מכוויות שמש – התאקלמו בהדרגה במשך שבוע.
קמחית השורשים היא מזיק ערמומי שחי באדמה וניזון משורשים. סימנים: עלים רכים, צמיחה איטית, ולעיתים כתמים לבנים דמויי צמר גפן על השורשים או בבסיס העלים. אם אתם חושדים, הוציאו את הצמח, שטפו את השורשים במים זורמים, והסירו את כל החלקים הנגועים. טפלו בקוטל מזיקים אורגני כמו שמן נים לפי ההוראות שעל התווית (לעולם אל תחרוג מהמינון!). החליפו את האדמה לעציץ חדש עם ניקוד טוב. זכרו: אכבריה רעילה לחיות מחמד וילדים אם נבלעת.
