הצהבת עלים בלובליה (Lobelia erinus) היא סימן מצוקה נפוץ, במיוחד בגידול בעציצים תלויים. הסיבות העיקריות קשורות להשקיה, תאורה, דישון או ניקוז. חשוב לאבחן נכון את הגורם לפני שפועלים, כי טיפול לא מתאים עלול להחמיר את הבעיה.
עודף השקיה הוא הגורם השכיח ביותר. לובליה רגישה לריקבון שורשים; אדמה ספוגה מונעת חמצן לשורשים וגורמת לעלים תחתונים להצהיב ולנשור. איך תדעו? בדקו את האדמה בעומק 2 עד 3 ס"מ, אם רטובה, דלגו על השקיה. תנו לאדמה להתייבש בין השקיות, ובחרו עציץ עם ניקוז טוב. בישראל, בקיץ ייתכן שתצטרכו להשקות כל יום-יומיים בבוקר, בחורף פעם ב-4 עד 5 ימים.
חוסר מים גורם לעלים עליונים להצהיב תחילה ואז להתייבש בקצוות. אם האדמה יבשה לגמרי והעלים נובלים, השקו מיד במי ברז שעמדו לילה (או במי גשם) עד שייצאו מתחתית העציץ. לובליה אוהבת לחות קבועה, אבל לא שלולית. בקיץ חם ויבש, אידוי מוגבר עלול לגרום לצמא, השקו לעתים קרובות יותר, אך תמיד תבדקו קודם.
תאורה לא מתאימה גם היא גורם שכיח. לובליה זקוקה לשמש מלאה (לפחות 6 שעות ביום) כדי לפרוח היטב, אבל בצהרי קיץ לוהטים בישראל עלולה לסבול מכוויות עלים (כתמים צהובים-חומים). הצללה קלה בשעות 12:00 עד 15:00 תפתור את הבעיה. בצל חלקי, העלים יצהיבו מחוסר אור, העבירו למקום מואר יותר. דישון יתר בחנקן עלול לגרום לעלים ירוקים כהים מדי אך גם לצהובים בשוליים, השתמשו בדשן מאוזן (20 עד 20 עד 20) מדולל לחצי מהריכוז המומלץ, אחת לשבועיים בעונת הגידול. לעולם אל תדשנו על אדמה יבשה.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
