לובליה היא צמח עונתי יפהפה שמתאים במיוחד לתלייה, עם פרחים כחולים קטנים ועדינים שיוצרים מפל צבעוני. בישראל היא גדלה כצמח חד-שנתי, בעיקר מסוף הסתיו ועד האביב. את מקומה כדאי לבחור במקום מואר היטב עם אור שמש ישיר בבוקר או שמש מסוננת אחר הצהריים, 4 עד 6 שעות אור ביום. בצל כבד הפריחה תידלדל, ובשמש קופחת של קיץ היא תתייבש מהר.
ההשקיה צריכה להיות סדירה אך לא מוגזמת: השקה כשהשכבה העליונה של האדמה יבשה למגע, בערך כל 2 עד 3 ימים באביב ובסתיו, ובחורף פעם ב-4 עד 5 ימים. הימנע מהשארת מים בצלוחית, כי שורשי הלובליה רגישים לריקבון. השתמש במים פושרים ולא קרים מדי, והשקה ישירות על האדמה, לא על העלים והפרחים.
האדמה האידיאלית היא מצע קל ומנוקז היטב, כמו תערובת כבול, פרליט וקומפוסט ביחס 2:1:1. דשן נוזלי מאוזן (20 עד 20 עד 20) כל שבועיים בעונת הגידול (נובמבר עד אפריל) יעודד פריחה שופעת. דילל את הדשן לחצי מהמינון המומלץ על התווית. הפסק לדשן בחודשי הקיץ החמים, כשהצמח נכנס לתרדת קיץ.
הבעיות הנפוצות כוללות עלים מצהיבים מעודף מים, טחב אבקתי באוורור לקוי, וכנימות עלים צעירים. כדי למנוע טחב, השקה בבסיס הצמח ואוורר את החלל. נגד כנימות השתמש בסבון רך מדולל (1 כפית בליטר מים) או בשמן נים. גיזום קל של פרחים נבולים מאריך את עונת הפריחה. בחורף הגן על הלובליה מפני קרה קשה (מתחת ל-5 מעלות) על ידי כיסוי או העברתה למקום מוגן.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
