קלנצ'ואה היא צמח עמיד שאינו זקוק להרבה דשן, אך דישון מאוזן בעונת הגידול יעודד פריחה שופעת ובריאות העלים. בישראל, מומלץ לדשן מהאביב ועד סוף הקיץ (מרץ-ספטמבר), כשהצמח בפעילות. בחורף ובסתיו הפסק לחלוטין את הדישון, כי הצמח נכנס למנוחה ועודף דשן עלול לגרום לצריבת שורשים ולנשירת עלים.
הדשן המומלץ לקלנצ'ואה הוא דשן נוזלי אורגני לצמחים פורחים, עם יחס NPK נמוך בחנקן (כגון 5 עד 10 עד 10 או 7 עד 14 עד 14). חנקן גבוה מעודד צמיחת עלים על חשבון פריחה. דלל את הדשן לחצי מהמינון המומלץ על התווית, והשקה איתו פעם בשלושה שבועות. דשן אורגני נוזלי כמו אצות ים או קומפוסט נוזלי (גואנו) מתאים במיוחד ומפחית סיכון להצטברות מלחים.
לחילופין, ניתן להשתמש בדשן בשחרור איטי (גרגירים) לצמחים פורחים, בחצי מהמינון, פעם אחת בתחילת האביב. פזר את הגרגירים על פני האדמה הרטובה, הרחק מהגזע. הימנע מדשנים עתירי חנקן (כמו דשן דשא) ומדישון בתדירות גבוהה, קלנצ'ואה רגישה לעודפי מלחים, שעלולים לגרום לקצוות עלים חומים ולנזק לשורשים.
לפני כל דישון, וודא שהאדמה לחה, לעולם אל תדשן אדמה יבשה, כדי למנוע כוויות שורשים. אם הצמח נראה חיוור או צומח לאט, בדוק קודם תנאי אור והשקיה לפני שתגביר דישון. זכור: פחות זה יותר עם קלנצ'ואה. דישון מוגזם מזיק יותר מחוסר דישון.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
