כדי לדחות את הפריחה, התחילו בקטיף תדיר: גזרו עלים חיצוניים מהבסיס כל שבוע־שבועיים, ואל תתנו לצמח להגיע לגובה. קטיף קבוע מעודד צמיחה מחודשת ומסיר את הנביטות הראשונות של גבעול הזרע. בנוסף, שתלו פטרוזיליה בצל חלקי – למשל תחת עצים או רשת צל 30% – כדי להוריד את טמפרטורת הקרקע ולהאריך את עונת הקטיף.
ברגע שהפטרוזיליה התחילה להעלות גבעול פורח, העלים כבר יהיו מרים גם אם תקטמו אותו. הפתרון היחיד הוא לזרוע מחדש. בישראל, זרעו פטרוזיליה כל 6–8 שבועות ממרץ עד אוקטובר (הימנעו משיא הקיץ ביולי־אוגוסט), כך שתמיד יהיו לכם צמחים צעירים. בגליל ובהררים תוכלו לזרוע גם בחורף, אבל בעמקים ובמישור החוף עדיף ספטמבר־נובמבר ומרץ־מאי.
אם הצמח כבר פרח והעלים מרים, תוכלו להשאיר אותו לזרעים – הם ינבטו בגינה בשנה הבאה. לחילופין, שלפו אותו וזרעו במקום אחר. זכרו: פטרוזיליה אוהבת אדמה מנוקזת, השקיה סדירה (כל 2–3 ימים בקיץ) ודישון קל פעם בחודש בדשן אורגני נוזלי. עם טיפול נכון, תהנו מעלים טריים כמעט כל השנה.
