כדי לדחות את הפריחה, כדאי לזרוע שמיר בחודשים קרירים: ספטמבר-נובמבר או פברואר-מרץ. בגידול באביב ובקיץ, שתלו אותו במקום מוצל חלקית (צל אחר הצהריים) כדי להפחית את שעות האור הישיר. השקיה סדירה ועקבית (כל 2-3 ימים בקיץ, כל 4-5 ימים בחורף) מונעת מתח יובש שמאיץ פריחה.
הדרך היעילה ביותר לעכב את העלייה לזרע היא קטיף תדיר. גזרו עלים חיצוניים בוגרים מהבסיס כל שבוע-שבועיים, ואל תחכו שהצמח יגיע לגובה מלא. קטיף קבוע מעודד צמיחה מחודשת של עלים רכים ודוחה את המעבר לפריחה. השאירו לפחות 5-7 ס"מ מהבסיס כדי לאפשר התחדשות.
אם השמיר כבר פרח (הגבעול התארך ונוצרו מטריות צהובות), אפשר עדיין לקטוף את העלים, אבל טעמם יהיה מריר יותר. במקרה כזה, עדיף לאסוף את הזרעים לשימוש כתבלין (זרעי שמיר) ולהתחיל זריעה חדשה. גיזום התפרחת לא יחזיר את הצמח למצב וגטטיבי, ולכן כדאי לזרוע שוב בעוד כחודשיים.
