מורן (Viburnum tinus) הוא שיח ירוק עד צפוף, פורח בחורף ובאביב בפרחים לבנים-ורדרדים המגיעים באשכולות, ומניב פירות כחולים-שחורים קטנים בסתיו. מתאים במיוחד לגדר חיה, לשיח בודד או למילוי גבולות בגינה. הוא סובלני לגיזום ומגיב היטב לעיצוב. מוצאו מאגן הים התיכון, ולכן מותאם היטב לאקלים הישראלי, אך דורש טיפול נכון כדי לשגשג לאורך שנים.
מיקום ואור: המורן מעדיף שמש מלאה עד חצי צל. באזורים חמים במיוחד (עמק הירדן, הנגב) כדאי לשתול במקום מוצל בשעות הצהריים כדי למנוע כוויות עלים. בצל מלא הפריחה תידלדל והשיח יהפוך דליל. אדמה: כל אדמת גינה מנוקזת היטב. בקרקע כבדה (חרסית) יש לערבב קומפוסט או טוף לשיפור הניקוז. pH אופטימלי: 6.0 עד 7.5. באדמה גירנית מאוד עלולים להופיע כלורוזה (הצהבה), הוסיפו ברזל קלטי לפי הצורך.
השקיה: בשנה הראשונה השקו פעמיים בשבוע (כ-10 עד 15 ליטר לשיח בוגר) בקיץ, ופעם בשבוע בחורף. מהשנה השנייה המורן עמיד יחסית לבצורת: השקו פעם ב-7 עד 10 ימים בקיץ, ופעם בשבועיים-שלושה בחורף. השקיית יתר גורמת לריקבון שורשים. דישון: באביב ובסתיו פזרו דשן מאוזן (10 עד 10 עד 10) בשיעור של 50 גרם לשיח בוגר, או קומפוסט בכמות של 2 ק"ג לשיח. הימנעו מדישון בקיץ החם.
גיזום: גיזום עיצובי בתחילת האביב (מרץ-אפריל) לאחר הפריחה, קצצו ענפים שהפריחו והסירו ענפים יבשים או חוצים. לגדר חיה: גיזום תחזוקה נוסף בסוף הקיץ (אוגוסט) לשמירה על צפיפות. התחדשות: אחת ל-3 עד 4 שנים גיזום קיצוני (עד 30 ס"מ מהקרקע) בסוף החורף. בעיות נפוצות: כנימות על עלים צעירים, ריססו בתמיסת סבון רך (10 מ"ל סבון כלים בליטר מים) פעם בשבוע. טחב אבקתי (אבקה לבנה על עלים), אווררו את השיח והשקו בבוקר, לא על העלים. כתם עלים (פטרייתי), הסירו עלים נגועים והימנעו מהשקיית יתר.
