התסמינים הנפוצים בבליעה כוללים: הקאות, שלשולים, ריור מוגבר, קשיי בליעה, גירוי בפה ובשפתיים, עייפות, אובדן תיאבון, ובמקרים חמורים – פרכוסים, קשיי נשימה או אי-ספיקת כליות. הצמחים מכילים גבישי אוקסלט סידן בלתי מסיסים (בפותוס, דיפנבכיה, חבצלת השלום), אלקלואידים (ברקפת), או גליקוזידים לבביים (ביבלת).
אם חיית המחמד שלכם בלעה צמח רעיל, פעלו מיד: הוציאו שאריות צמח מהפה, שטפו את הפה במים (לא לגרום להקאה), והתקשרו מיד לווטרינר או למרכז לבקרת רעלים וטרינרי. אל תחכו להופעת תסמינים. מומלץ לצלם את הצמח או להביא דוגמה לווטרינר. במקרים קלים, הווטרינר יורה על שתיית מים או חלב, אך במקרים חמורים יש צורך בטיפול תומך כמו עירוי נוזלים או תרופות.
הדרך הבטוחה ביותר היא למנוע מראש: בדקו כל צמח חדש מול רשימות רעילות (למשל באתר ASPCA), הרחיקו צמחים רעילים מהישג ידם של חיות מחמד – תלו אותם על מדפים גבוהים, הניחו בחדרים סגורים, או השתמשו ברשתות הגנה. חלופות לא רעילות כוללות: קלתיאה, שרך בוסטון (Nephrolepis exaltata) – למרות השם, אינו רעיל, צמחי עכביש (Chlorophytum comosum), פלפומניה (Peperomia), ובמבוק מזל (Dracaena sanderiana).
