ריקבון שורשים נגרם לרוב מהשקיית יתר, ניקוז לקוי, או מחלות פטרייתיות כמו פיתיום ופוסריום. בישראל, במיוחד בקיץ החם, גננים נוטים להשקות יותר מדי, מה שיוצר תנאי חנק בשורשים. גם אדמה כבדה (חרסיתית) או עציץ ללא חורי ניקוז מובילים למים עומדים. זיהוי מוקדם: עלים מצהיבים, נבילה למרות אדמה רטובה, וריח רע מהאדמה.
אם הריקבון נגרם מהשקיית יתר, הפסיקו מיד להשקות ואפשרו לאדמה להתייבש לחלוטין. העבירו את הצמח לעציץ עם חורי ניקוז ואדמה מנוקזת היטב (ערבוב של 50% אדמה, 30% פרלייט, 20% קומפוסט). גזמו שורשים רקובים (חומים, רזים, רכים) בעזרת מספריים מחוטאים, והשרו את השורשים הנותרים בתמיסת קוטל פטריות על בסיס נחושת לפי הוראות התווית.
כשהריקבון נובע ממחלת פיתיום (נפוצה באדמה לחה וקרה), יש לטפל בקוטל פטריות ייעודי כמו מטפקסיל (Ridomil) לפי הוראות היצרן. למניעה, השקו בבוקר בלבד, והימנעו מהרטבת העלים. בארץ, בעונת החורף הגשומה, כדאי להעביר צמחים רגישים למקום מוגן מגשם ישיר.
אם הצמח כבר במצב מתקדם (רוב השורשים רקובים), קחו ייחורים בריאים והשליכו את הצמח והאדמה לפח (לא לקומפוסט). חיטאו את העציץ בתמיסת 10% אקונומיקה למשך 30 דקות. למניעה עתידית, השקו רק כשהאדמה יבשה בעומק 2-3 ס"מ, השתמשו בעציצים עם ניקוז טוב, והוסיפו פטריות מיקוריזה לאדמה לחיזוק השורשים.
