אדמונית היא צמח רב-שנתי עשבוני או שיחי שמקורו באזורים ממוזגים. בישראל היא זקוקה לתשומת לב מיוחדת בגלל הקיץ החם והיבש. הצמח זקוק לקור חורפי כדי לפתח ניצני פריחה (ורנליזציה), ולכן מתאים בעיקר לאזורים הרריים או לעמקים קרים יחסית. במישור החוף או בעמק הירדן כדאי לשתול זנים מותאמים לחום או להתייחס אליה כאל חד-שנתית.
מיקום ואור: אדמונית זקוקה לשמש מלאה לפחות 6 שעות ביום, אך בצהרי הקיץ הישראלי רצוי צל חלקי קל כדי למנוע חריכת עלים. האדמה חייבת להיות מנוקזת היטב, אדמת טרה רוסה או גינה מעורבת בקומפוסט וחול גס. pH אופטימלי: 6.5 עד 7.0. שתילה בסתיו (אוקטובר עד נובמבר) בעומק 5 ס"מ מעל צוואר השורש, עם מרווח של 60 עד 90 ס"מ בין צמחים.
השקיה ודישון: השקיה מתונה, אחת ל-5 עד 7 ימים באביב ובסתיו, ובקיץ כל 3 עד 4 ימים, תוך הימנעות מרטיבות עלים. דישון: בתחילת האביב (פברואר עד מרץ) דשן מאוזן 10 עד 10 עד 10 לפי הוראות היצרן, ושוב לאחר הפריחה (מאי עד יוני) דשן עשיר באשלגן. חיפוי קש או שבבי עץ סביב הבסיס שומר על קרירות האדמה.
גיזום ותחזוקה: לאחר הפריחה, גזום פרחים נבולים עד לעלה הראשון. בחורף, כשהעלים מצהיבים, גזום את הגבעולים עד 5 ס"מ מהקרקע. כל 3 עד 4 שנים חלק את השורשים בסתיו להצערת הצמח. מזיקים נפוצים: כנימות, תריפסים וטחב אבקתי. טיפול אורגני: ריסוס בתערובת שמן נים (קרא תווית) או תמיסת סודה לשתייה (1 כפית בליטר מים) נגד טחב.
