בישראל, עם האקלים החם והיבש ברוב ימות השנה, כדאי לבחור בצמחים חסכניים במים. בראש הרשימה עומד הצבר (קקטוס) – עמיד לחום, לקור ולבצורת, ומתאים גם למרפסת וגם לגינה. שתלו אותו באדמה מנוקזת היטב, והשקו פעם בשבועיים-שלושה בקיץ ופעם בחודש בחורף. הוא לא ידרוש מכם כמעט כלום, ויפרח בפרחים מרהיבים באביב.
הסוקולנטים (בשרניים) הם אופציה מצוינת נוספת. צמחים כמו אאוניום, קרסולה ואלו ורה (המפורסם בסגולותיו הרפואיות) מסתפקים בהשקיה דלילה – כל 10–14 יום בקיץ ופעם בחודש בחורף. את האלו ורה כדאי לגדל בעציץ עם ניקוז טוב ובחצי צל, והוא יתן לכם עלים רעננים לטיפול בכוויות.
למי שרוצה פרחים ללא מאמץ, הלבנדר (אזוביון) הוא בחירה מושלמת. הוא אוהב שמש מלאה, אדמה גירנית ומנוקזת, ומספיק להשקות אותו פעם בשבוע בקיץ. הריח הנעים דוחה יתושים, והפרחים הסגולים מושכים דבורים – מה שטוב להאבקת הגינה. גיזום קל אחרי הפריחה ישמור על צורתו הצפופה.
ולגינה הים-תיכונית המושלמת: הרוזמרין והגפן (הדס) שותפים מצוינים. הרוזמרין גדל בתנאי יובש, שמש מלאה, ומתאים לעציץ או לערוגה. השקו פעם בשבוע, וקצצו ענפים לתיבול. ההדס, שיח ירוק-עד, עמיד לגיזום ומתאים לגדר חיה. השקו פעם בשבועיים בקיץ, והוא ישגשג גם בצל חלקי – צמח חסכוני ועם ניחוח מרענן.
