אם הגיזום לא מספיק, כדאי לשקול החלפת הדשא הקיים בזן סובלני צל כמו זואזיה (Zoysia) או דשא ברמודה מזן צל. זואזיה, למשל, מתאימה לאקלים הישראלי ומסתדרת היטב בתנאי תאורה נמוכים. זרעו אותה באביב (מרץ-אפריל) או בסתיו (אוקטובר-נובמבר), כשהטמפרטורות מתונות. לפני הזריעה, הכינו את הקרקע: אווררו אותה באמצעות מזלג או מאוורר מכני לעומק 5-10 ס"מ, כדי לשפר ניקוז ולשבור שכבות דחוסות המעודדות טחב.
אוורור הקרקע הוא קריטי: הוא מאפשר לחמצן ולמים לחלחל לעומק, ומונע הצטברות לחות על פני השטח. בצעו אוורור פעמיים בשנה — בסתיו ובאביב. לאחר האוורור, פזרו שכבה דקה (0.5-1 ס"מ) של קומפוסט אורגני או חול גס כדי לשפר את מבנה הקרקע. הימנעו מהשקיית יתר: השקו את הדשא רק כשהשכבה העליונה (2-3 ס"מ) יבשה למגע, והעדיפו השקיה בבוקר כדי שהדשא יספיק להתייבש לפני הלילה.
אם הטחב כבר התפשט, תוכלו להסירו ידנית בעזרת מגרפה עדינה או לרסס בתמיסה אורגנית של חומץ מדולל (1:3 עם מים) או סודה לשתייה (כפית לליטר מים). חשוב לבדוק על שטח קטן תחילה. במקרים קשים, ניתן להשתמש בתכשיר מבוסס נחושת או גופרית, אך תמיד קראו את התווית והקפידו על המינון. לאחר הטיפול, שפרו את ניקוז האזור והמשיכו בגיזום ואוורור קבועים — כך תמנעו מהטחב לחזור.
