כדי לשקם כתם קיים, התחילו בהסרת הדשא המת: גרפו בעדינות את האזור החום עד שתראו אדמה חשופה. לאחר מכן, פזרו שכבה דקה של גבס (סידן גופרתי) – כף אחת לכל חצי מ"ר. הגבס קושר את המלחים ומנטרל אותם, ומשפר את מבנה הקרקע. השקו היטב את האזור כדי שהגבס יחדור. כעבור יומיים, זרעו זרעי דשא מתאימים – מומלץ זני ברמודה עמידים כמו 'סנטה אנה' או 'טיפאון', שסובלים מלח וחנקן טוב יותר מזנים אחרים. כסו בשכבת קומפוסט דקה (1-2 ס"מ) והשקו בעדינות כל יום בבוקר במשך שבועיים.
מניעה לטווח ארוך: אימנו את הכלב לעשות פיפי באזור ייעודי עם חצץ או חול, הרחק מהדשא. אם זה לא אפשרי, השקו את הדשא מיד אחרי כל פיפי – במיוחד בערב או בבוקר. הוסיפו תוספי תזונה לכלב שמפחיתים את ריכוז החנקן בשתן (כמו אלו המבוססים על יאם בר). דשנו את הדשא בדשן אורגני דל חנקן (למשל, 5-3-4) פעם בחודש באביב ובסתיו, כדי לחזק את הדשא ולמנוע רגישות לחנקן.
בנוסף, כדאי לשתול כתמי דשא עמידים באזורים שהכלב מרבה לעשות בהם פיפי. זני ברמודה היברידיים כמו 'מידאון' או 'פספלום' עמידים יותר למלח וחנקן. אם הבעיה חוזרת, שקלו להחליף את כל הדשא בזן עמיד. חשוב לזכור: הדשא יתאושש מהר יותר אם תשמרו על השקיה סדירה – 2-3 פעמים בשבוע בקיץ, 20-30 דקות כל פעם – ותגזמו לגובה 4-5 ס"מ בלבד, כדי שהשורשים יהיו עמוקים וחזקים.
