דישון הוא תהליך הזנת הצמח בחומרי הזנה חיוניים שהקרקע או המצע אינם מספקים בכמות מספקת. בישראל, עם מגוון סוגי קרקעות (כורכר, חמרה, לס, אדמת סחף) ואקלים ים-תיכוני, יש להתאים את סוג הדשן, הכמות והעיתוי לעונה ולצמח הספציפי. עקרונות בסיסיים: דשן מאוזן (NPK) לצמחי עלווה, דשן עתיר זרחן ואשלגן לצמחים פורחים ומניבי פרי, ודשן עשיר בחנקן לדשא ולצמחי עלווה ירוקה. בגינה, דשן אורגני (קומפוסט, זבל מעובד) משפר את מבנה הקרקע ומספק הזנה איטית לאורך זמן; בבית, דשן נוזלי או מסיס קל לשימוש ומהיר ספיגה.
ההבדל בין צמחי בית לצמחי גינה הוא משמעותי: צמחי בית חיים במצע מנותק, לרוב כבול או תערובת קלה, ולכן דורשים דישון תכוף יותר אך בריכוז נמוך יותר – אחת לשבועיים בעונת הגידול (אביב-קיץ) ופעם בחודש בסתיו, עם הפסקה מוחלטת בחורף. צמחי גינה, לעומת זאת, נהנים ממאגרי קרקע גדולים יותר ומפעילות מיקרוביאלית; דישון בגינה נעשה פעמיים-שלוש בשנה: בתחילת האביב (דשן מאוזן), בתחילת הקיץ (דשן עתיר אשלגן) ובסתיו (דשן אורגני). צמחים קטנים ועציצים – דישון עדין ותכוף; עצים בוגרים – דישון גרגירי בשחרור איטי פעם בעונה.
טעויות נפוצות: דישון יתר – גורם לכוויות שורשים, צמיחה חלשה ועודפי מלחים; דישון חסר – עלים מצהיבים, צימוח איטי וחוסר פריחה. דישון בעונה הלא נכונה – בחורף או בתקופת רדומה הצמח לא סופג והדשן נשטף. דישון על אדמה יבשה – גורם לנזק; תמיד השקה קודם. גם שימוש בדשן לא מתאים (למשל דשן עתיר חנקן לקקטוסים) עלול להזיק. בישראל, יש להימנע מדישון בימי חום קיצוני (מעל 35°C) – הצמח במתח ולא סופג. דשן אורגני כמו קומפוסט ביתי או תולעים אדומות הוא אופציה מצוינת לכל סוגי הצמחים, ומשחרר חומרים בהדרגה.
לוח פעולה מותאם לאקלים ישראל: אביב (מרץ-מאי) – דישון ראשוני לכל הצמחים: דשן מאוזן (20-20-20) לצמחי בית, דשן אורגני לגינה. קיץ (יוני-אוגוסט) – דישון דליל יותר בגלל החום: חצי מהמינון הרגיל לצמחי בית, דשן עתיר אשלגן לצמחי גינה (לחיזוק עמידות לחום). סתיו (ספטמבר-נובמבר) – דישון אחרון לעונה: דשן דל חנקן ועתיר אשלגן להתכוננות לחורף. חורף (דצמבר-פברואר) – הפסקת דישון מוחלטת, למעט צמחים פורחי חורף (רקפות, נרקיסים) שדורשים דישון קל אחת לחודש. חשוב לקרוא תמיד את תווית המוצר ולהתאים למינון המומלץ – יותר לא אומר טוב יותר.
