ההבדל בין צמחי בית לצמחי גינה הוא משמעותי: צמחי בית חיים במצע מנותק, לרוב כבול או תערובת קלה, ולכן דורשים דישון תכוף יותר אך בריכוז נמוך יותר, אחת לשבועיים בעונת הגידול (אביב-קיץ) ופעם בחודש בסתיו, עם הפסקה מוחלטת בחורף. צמחי גינה, לעומת זאת, נהנים ממאגרי קרקע גדולים יותר ומפעילות מיקרוביאלית; דישון בגינה נעשה פעמיים-שלוש בשנה: בתחילת האביב (דשן מאוזן), בתחילת הקיץ (דשן עתיר אשלגן) ובסתיו (דשן אורגני). צמחים קטנים ועציצים, דישון עדין ותכוף; עצים בוגרים, דישון גרגירי בשחרור איטי פעם בעונה.
טעויות נפוצות: דישון יתר, גורם לכוויות שורשים, צמיחה חלשה ועודפי מלחים; דישון חסר, עלים מצהיבים, צימוח איטי וחוסר פריחה. דישון בעונה הלא נכונה, בחורף או בתקופת רדומה הצמח לא סופג והדשן נשטף. דישון על אדמה יבשה, גורם לנזק; תמיד השקה קודם. גם שימוש בדשן לא מתאים (למשל דשן עתיר חנקן לקקטוסים) עלול להזיק. בישראל, יש להימנע מדישון בימי חום קיצוני (מעל 35°C), הצמח במתח ולא סופג. דשן אורגני כמו קומפוסט ביתי או תולעים אדומות הוא אופציה מצוינת לכל סוגי הצמחים, ומשחרר חומרים בהדרגה.
לוח פעולה מותאם לאקלים ישראל: אביב (מרץ-מאי), דישון ראשוני לכל הצמחים: דשן מאוזן (20 עד 20 עד 20) לצמחי בית, דשן אורגני לגינה. קיץ (יוני-אוגוסט), דישון דליל יותר בגלל החום: חצי מהמינון הרגיל לצמחי בית, דשן עתיר אשלגן לצמחי גינה (לחיזוק עמידות לחום). סתיו (ספטמבר-נובמבר), דישון אחרון לעונה: דשן דל חנקן ועתיר אשלגן להתכוננות לחורף. חורף (דצמבר-פברואר), הפסקת דישון מוחלטת, למעט צמחים פורחי חורף (רקפות, נרקיסים) שדורשים דישון קל אחת לחודש. חשוב לקרוא תמיד את תווית המוצר ולהתאים למינון המומלץ, יותר לא אומר טוב יותר.
