הרגישות משתנה: צמחים טרופיים כמו דיפנבכיה וספאתיפילום סובלים יותר, בעוד שצמחים כמו קקטוסים וסוקולנטים עמידים יחסית. גם צמחים שאוהבים אדמה חומצית (למשל, אזליה וקמליה) רגישים במיוחד למחסור בסידן ומגנזיום. השקיה ממושכת במים מותפלים עלולה להחמיר את הבעיה, במיוחד בקיץ הישראלי החם.
כדי לאזן, מומלץ לערבב מים מותפלים עם מי ברז רגילים (שאינם מותפלים) ביחס של 1:1, או להשתמש במי גשמים שנאספו. אפשר גם להוסיף דשן מותאם: דשן מאוזן המכיל מיקרו-אלמנטים (בעיקר מגנזיום, סידן וברזל). לדוגמה, דשן 20-20-20 בתוספת מגנזיום סולפט (מלח אנגלי) – כפית ל-4 ליטר מים, פעם בשבועיים בעונת הגידול. חשוב לקרוא את הוראות היצרן.
דרך נוספת היא להשתמש במסנן פחמן או במערכת אוסמוזה הפוכה, אך זה יקר יחסית. לחלופין, השאירו את המים בכלי פתוח ל-24 שעות לפני ההשקיה – זה מסייע להפחתת כלור אך לא משנה את הרכב המינרלים. בדיקת קרקע תקופתית (פעם בשנה) יכולה לעזור לעקוב אחר רמות המינרלים. אם הצמח מראה סימני מצוקה, החליפו חלק ממי ההשקיה במי גשמים או במים מינרליים בבקבוקים (ללא תוספות).
