קצוות עלים יבשים ופריכים הם תופעה נפוצה בגינון הביתי, ולעתים קרובות היא סימן למתח סביבתי. בישראל, במיוחד בעונות המעבר ובקיץ, הגורמים העיקריים הם: חוסר השקיה, עודף השקיה, לחות אוויר נמוכה, הצטברות מלחים, חשיפה ישירה לשמש חזקה, או דישון יתר. כל סיבה דורשת טיפול שונה, ולכן אבחון מדויק הוא קריטי.
אם הקצוות יבשים ופריכים אך העלה ירוק ובריא אחרת, כנראה שהבעיה היא חוסר לחות באוויר או השקיה לא סדירה. צמחים טרופיים כמו קלתיאה, שרך או ספטיפילום רגישים במיוחד. פתרון: הגבירו לחות על ידי ריסוס עלים (במים פושרים, בבוקר), הנחת מגש עם חלוקי נחל ומים מתחת לעציץ, או שימוש במכשיר אדים. השקו בקביעות, אך בדקו שהאדמה לא רטובה מדי.
כאשר הקצוות יבשים והעלה מצהיב או מתקמט, ייתכן שמדובר בהצטברות מלחים מהשקיה או דישון. זה נפוץ בצמחים בעציצים קטנים או כאלה המושקים במי ברז קשים. פתרון: השקו במי גשמים או מים מזוקקים, או שטפו את האדמה מדי חודש על ידי השקיה מרובה שתנקז את המלחים. גרדו בעדינות שכבת מלח לבנה מעל פני האדמה. הימנעו מדישון יתר – דשנו רק בעונת הגידול (אביב-סתיו) לפי הוראות היצרן.
חשיפה לשמש ישירה וחזקה, בעיקר בצהרי הקיץ הישראלי, עלולה לגרום לכוויות שמש המתבטאות בקצוות יבשים וחומים. צמחי צל כמו פוטוס, דרקונית או אנתוריום יסבלו מחשיפה כזו. פתרון: העבירו את הצמח למקום מוצל יותר, או סננו את האור באמצעות וילון. גזמו את הקצוות הפגועים (הם לא יתאוששו) כדי לעודד צמיחה חדשה. אם הבעיה נמשכת, בדקו גם נוכחות מזיקים כמו קרדית אדומה, שגורמת לקצוות יבשים.
