הפרדוקס השני הוא צמא אמיתי: לעיתים הקלצ'ניה סובלת מהתייבשות, במיוחד בימי הקיץ החמים בישראל. אם המצע יבש לגמרי והעלים שמוטים, השקה מיד במי גשם או מים מסוננים, עד שהמים יוצאים מתחתית העציץ. אך שימו לב: גם צמא ממושך עלול לגרום לנזק לשורשים, ואז השקיה מרובה תוביל לריקבון. לכן, האיזון הוא קריטי. בישראל, בקיץ השקה פעם ביומיים-שלושה, ובחורף פעם בשבוע-שבועיים, תלוי בטמפרטורה ולחות.
כיצד תדעו להבדיל? תקעו אצבע 2 ס"מ בעומק המצע: אם הוא לח – כנראה ריקבון; אם יבש – צמא. גם ריח רע מהמצע מעיד על ריקבון. עלים מצהיבים מלמטה אופייניים לעודף מים, בעוד עלים יבשים בקצוות מעידים על חוסר מים או לחות נמוכה. קלצ'ניה אוהבת אור עקיף בהיר, טמפרטורות 15-20°C, ולחות גבוהה. רססו מים סביב הצמח (לא על העלים) או הניחו מגש עם חלוקי נחל רטובים.
אם כבר נכנסתם למעגל הריקבון, פעלו מיד: הוציאו את הצמח, גזמו שורשים ועלים פגומים, וטפלו בקוטל פטריות אורגני על בסיס נחושת (קראו הוראות תווית). השאירו את הצמח במקום מוצל ומאוורר ליומיים לפני שתילה מחדש. לאחר מכן, השקו במשורה והקפידו על ניקוז מושלם. זכרו: קלצ'ניה היא צמח עונתי בארץ (חורף-אביב), ולעיתים קשה להחיות אותה לגמרי – אבל שווה לנסות.