קצוות עלים חומים הם סימן מצוקה נפוץ, אבל לא תמיד מדובר באותה בעיה. הגורם השכיח ביותר בישראל הוא השקיה לא סדירה – במיוחד השקיית יתר הגורמת לריקבון שורשים, או לחילופין יובש קיצוני. גם איכות המים משחקת תפקיד: מים קשים עם פלואוריד או כלור גורמים לצריבת קצוות, בעיקר בצמחים רגישים כמו ספטיפיליום ודרקנה.
סיבה שנייה היא לחות אוויר נמוכה. צמחים טרופיים (כגון קלתיאה, פילודנדרון) סובלים ביובש של בתים ממוזגים. שלישית – עודף דשן: הצטברות מלחים גורמת לכוויות בקצוות. רביעית – השקיה במים קרים מדי או חשיפה לשמש ישירה שצורבת את העלים.
כדי לאבחן: בדקו את האדמה – אם היא רטובה יתר על המידה, הפסיקו להשקות עד שתתייבש. אם יבשה לגמרי, השקו היטב עד שיוצא מים מהניקוז. חתכו עלים פגועים קשות. לבעיות לחות – רססו מים על העלים או הניחו מגש עם חלוקי נחל ומים מתחת לעציץ. לעודף מלחים – שטפו את האדמה במים מזוקקים פעם בחודש.
מניעה: השקו רק כשהאדמה יבשה בעומק 2-3 ס"מ, השתמשו במים פושרים שעמדו לילה להפחתת כלור, ודשנו רק בעונת הגידול (אביב-קיץ) בחצי מהמינון המומלץ. העדיפו דשן אורגני נוזלי על פני כימי. בדקו גם נוכחות מזיקים כמו כנימות – לעיתים הן הגורם העקיף.
