לעומת זאת, אם המצע יבש לגמרי והעלים נובלים בצורה דומה, מדובר בצמא אמיתי – אבל לרוב במקרה כזה העלים יהיו יבשים ושבירים בקצוות, והאדמה תהיה קלה ונטולת לחות. בגוניה רגישה גם ליובש, אבל נבילה אחרי השקיה מצביעה כמעט תמיד על בעיית שורשים. בדקו גם את ניקוז העציץ: מים עומדים בתחתית הם סימן מובהק לבעיה. בישראל, במיוחד בקיץ, השקיית יתר היא טעות נפוצה – הבגוניה מעדיפה שהמצע יתייבש מעט בין השקיות.
אם גיליתם ריקבון שורשים, פעלו מיד: הוציאו את הצמח, גזמו את כל השורשים הרקובים בעזרת מספריים נקיים, עד לרקמה חיה. השרו את השורשים שנותרו בתמיסת קוטל פטריות על בסיס נחושת (קראו הוראות תווית) או בתמיסת מי חמצן 3% (כף אחת לליטר מים) למשך 10 דקות. שתלו מחדש בעציץ נקי עם מצע חדש ומנוקז היטב – תערובת לכבול, פרלייט וורמיקוליט ביחס 2:1:1. אל תשקו מיד, חכו 2-3 ימים לפני ההשקיה הראשונה, ואז השקו בזהירות רק כשהמצע יבש בעומק 2 ס"מ.
אם הריקבון חמור מאוד (כל השורשים שחורים), נסו לקחת ייחור מעלה בריא ולהשריש אותו במים או במצע קל – כך תוכלו להציל את הזן. מניעה לעתיד: השקו את הבגוניה רק כשהמצע יבש למגע, השתמשו בעציץ עם חורי ניקוז, והימנעו מהשארת מים בצלוחית. בקיץ בישראל, השקיה אחת ל-3-4 ימים מספיקה לרוב; בחורף – פעם בשבוע או פחות.