למרפסת שטופת שמש (דרום/מערב) בחרו גרניום (Pelargonium), לואיזה (Aloysia citrodora), רוזמרין, לבנדר מזן 'Provence' ופלרגוניום מטפס. אלה שורדים גם אם שכחתם להשקות יום-יומיים. הימנעו מלבנדר האנגלי (Lavandula angustifolia) שסובל מהלחות והחום שלנו — עדיף לבנדר צרפתי (Lavandula dentata) שמותאם לאקלים הים-תיכוני. הוסיפו פרחי קיץ עמידים כמו גזניה, טגטס (ציפורן חתול) וגורה (Gaura) לצבע לאורך כל העונה. חשוב: ככל שהעציץ קטן יותר, כך הוא מתחמם ומתייבש מהר יותר — בשמש מלאה השתמשו בעציצים של לפחות 25-30 ס"מ קוטר, ורצוי בטרקוטה בהירה או פלסטיק ולא חרס כהה שקולט חום.
למרפסת מוצלת או צפונית, צמחי העלווה הם הבחירה הבטוחה: פוטוס (Epipremnum aureum) מטפס וסלחני, סנסוויריה (לשון חמותי) שכמעט אי אפשר להרוג, זמיוקולקס (ZZ) שסובל הזנחה, ופיטוניה לתלייה. קלתיאה ומרנטה יפות אך תובעניות — הן דורשות לחות אוויר גבוהה וייכוו מקצוות העלים באוויר היבש של הקיץ הישראלי או ליד מזגן, אז שמרו אותן פנימה יותר. טעות קלאסית עם צמחי צל היא השקיית-יתר: בצל ההתאדות איטית, המצע נשאר רטוב, והשורשים נרקבים. הכניסו אצבע 2-3 ס"מ למצע — משקים רק כשיבש. סנסוויריה וזמיוקולקס מסתפקים בהשקיה כל 10-14 יום.
לירק ותבלינים במרפסת שמשית: עגבניות שרי (זן 'Sweet 100' או 'Tumbling Tom' לתלייה) בעציץ של 15 ליטר ומעלה עם סמך לתמיכה, בזיליקום, נענע (בעציץ נפרד — היא פולשנית ומשתלטת דרך שלוחות), פטרוזיליה, כוסברה ופלפל. את הבזיליקום קטפו מהצמרת מעל צומת עלים כדי לעודד הסתעפות, והסירו מיד תפרחות כדי שהעלים לא יימרו ויאבדו טעם. זמן השתילה בישראל קריטי: עגבניות ופלפל שותלים במרץ-אפריל, כוסברה ופטרוזיליה דווקא בסתיו-חורף (הן בורחות לפריחה בחום). לגבי ניקוז ודישון — כל עציץ חייב חורים בתחתית ומצע קל (תערובת שתמ"ל עם פרלייט), ובעונת הצמיחה דשנו בדשן נוזלי מאוזן אחת לשבועיים לפי מינון היצרן.
