האורתיה, עם הפסים הלבנים היפים שלה, היא צמח עמיד מאוד ליובש אך רגיש לעודף מים. בישראל, עיקר ההשקיה מתבצעת באביב ובקיץ, כשהטמפרטורות גבוהות והצמח בפעילות. בקיץ ישראלי חם (יוני עד אוגוסט), השקו אחת ל-10 עד 14 ימים, ורק כשהמצע יבש לחלוטין לעומק של כ-2 עד 3 ס"מ. כמות המים צריכה להספיק להרטיב את כל כדור השורש, אך ללא הצטברות בתחתית העציץ, וודאו שלעציץ ניקוז טוב.
בסתיו ובחורף (אוקטובר עד מרץ), האורתיה נכנסת לתרדמת חלקית. צמצמו השקיה לפעם ב-3 עד 4 שבועות, או אפילו הפסיקו לחלוטין אם הטמפרטורות יורדות מתחת ל-10°C והלחות גבוהה. בחורף גשום, אם הצמח בחוץ, הגנו עליו מגשם ישיר, מים עומדים הם האויב הגדול ביותר. השקו רק כשהעלים מראים סימני קמטוט קל, המעיד על צורך במים.
סימן ברור לעודף מים: עלים תחתונים נהיים רכים, שקופים ומצהיבים, ולעיתים מופיעים כתמים חומים. במקרה כזה, הפסיקו להשקות מיד, הוציאו את הצמח מהעציץ, גזרו שורשים רקובים והשאירו להתייבש מספר ימים לפני שתילה מחדש במצע יבש. סימן לחוסר מים: עלים מאבדים את המוצקות, נהיים מקומטים ומאפירים, השקו מיד, אך בהדרגה.
הדרך הטובה ביותר לבדוק אם הגיע זמן השקיה: תקעו קיסם או אצבע לעומק של 3 ס"מ במצע. אם יוצא יבש, השקו. אם לח, חכו. זכרו: האורתיה מעדיפה להשקות מעט מדי מאשר יותר מדי. בקיץ, השקו בשעות הבוקר המוקדמות או הערב, כדי למנוע אידוי מהיר וכוויות עלים.
