סיבה שנייה ושכיחה היא איכות המים. נפנתס רגיש מאוד למינרלים ומלחים שבמי ברז. השקיה במי ברז תגרום להצטברות מלחים בשורשים ולכדים להשחיר ולהתייבש. השקו אותו אך ורק במים מזוקקים, מי גשם או מים שעברו אוסמוזה הפוכה. השקו פעם בשבוע בקיץ, ופעם בשבועיים בחורף, תוך שמירה על מצע לח תמיד אך לא רטוב. לעולם אל תתנו למצע להתייבש לגמרי.
סיבה שלישית היא תאורה לא מספקת. נפנתס זקוק לאור חזק אך מפוזר – חלון הפונה מזרחה או מערבה עם וילון שקוף הוא אידיאלי. אור ישיר מדי ישרוף את העלים, ומעט מדי אור ימנע היווצרות כדים. בישראל, בחורף ייתכן שתצטרכו תאורה משלימה (נורת לד לגידול, 12-16 שעות ביום). אם העלים נראים חיוורים או מוארכים, הצמח מאותת על חוסר אור.
לבסוף, חשוב להבדיל בין השחרה טבעית למחלה. כד ישן (בן 2-3 חודשים) משחיר ומתייבש באופן טבעי – זה נורמלי. גזרו אותו בבסיס כדי לעודד צמיחה חדשה. השחרה פתאומית של כדים צעירים מעידה על בעיה. כמו כן, הימנעו מדישון – נפנתס ניזון מחרקים ואינו זקוק לדשן. אם אתם רוצים להאכיל אותו, תנו חרק קטן פעם בחודש. שימו לב: הצמח רעיל לחיות מחמד וילדים – הרחיקו מהישג ידם.





