כדי לאבחן: מדדו את המרחק בין צמתים (המקום שממנו יוצאים עלים). במיני ורד בריא המרחק הוא 1-2 ס"מ; אצל צמח מואטיול הוא 3-5 ס"מ ויותר. גם העלים יהיו בהירים יותר, לעתים צהבהבים, והגבעול דק ונוטה ליפול. אם אתם מזהים סימנים אלה, אל תתייאשו – אפשר לתקן.
התיקון המיידי: העבירו את המיני ורד למקום מואר מאוד, רצוי חלון דרומי או מערבי עם שמש ישירה של 4-6 שעות ביום. בימי חורף קצרים, השלימו תאורה מלאכותית עם נורת לד לגידול, במרחק 15-20 ס"מ מהצמח, 12-14 שעות ביממה. גיזום: קצצו את הגבעולים המוארכים בשליש עד חצי, ממש מעל עלה או ניצן הפונה החוצה. כך תעודדו צמיחה צפופה ומסועפת. את הייחורים החתוכים אפשר להשריש במים או באדמה לחה – כך תרוויחו צמחים חדשים.
כדי למנוע חזרה: לעולם אל תחזירו את הצמח לפינה מוצלת. גם בקיץ, מיני ורד זקוק להרבה אור ישיר, אבל הימנעו משמש צהריים קופחת שעלולה לחרוך עלים. סובבו את העציץ מדי שבוע כדי שכל הצדדים יקבלו אור אחיד. דשן חנקן קל (פעם בשבועיים בעונת הגידול) יעזור לעלים להחזיר את צבעם הירוק הכהה.