ההבדל המרכזי בין PON ל-LECA הוא במבנה ובתפקוד. LECA הוא חומר אינרטי – אינו מכיל דשן ואינו סופג מים בעצמו; המים נאגרים בין החרוטים. לעומתו, PON סופג מים לתוך נקבוביות האבנים ומשחרר אותם לאט, כך שהמצע נשאר לח יותר זמן. בנוסף, הדשן המובנה ב-PON מספק הזנה עדינה לאורך 6-8 חודשים, בעוד שב-LECA יש להוסיף דשן נוזלי בכל השקיה. לכן PON מתאים במיוחד לצמחים שאוהבים לחות יציבה (כמו ספטיפילום, פוטוס או אגלאונמה), בעוד LECA מתאים לצמחים שדורשים יותר אוורור ופחות מים (כמו סוקולנטים או קקטוסים).
לשתילה ב-PON עם מאגר מים: בחרו עציץ בעל מאגר תחתון (או השתמשו בעציץ רגיל עם צלוחית גבוהה). הניחו שכבת ניקוז בתחתית (אפשר PON גס או חלוקים). הניחו את הצמח, מלאו ב-PON עד כיסוי השורשים, והשקו מלמעלה עד שהמים מתחילים לטפטף למאגר. לאחר מכן, מלאו את המאגר במים עד לגובה המומלץ (בדרך כלל 2-3 ס"מ). בדקו עם אצבע או מד לחות: השקיה הבאה רק כשהמצע יבש בעומק 2-3 ס"מ. בישראל, בקיץ יש לבדוק כל 3-5 ימים, בחורף כל 7-10 ימים. חשוב לא להשאיר מים עומדים במאגר יותר משבוע – רוקנו אם נשארו.
PON מתאים בעיקר לצמחי בית הגדלים בתנאי תאורה בינונית עד גבוהה, ואינו מומלץ לצמחים הזקוקים ליובש מוחלט בין השקיות (כמו קקטוסים מדבריים). היתרון הגדול של PON הוא הניקיון: אין אדמה, אין מזיקים מהקרקע, וההשקיה פשוטה. עם זאת, הוא יקר יותר מ-LECA ודורש החלפה כל 1-2 שנים (הדשן מתרוקן). לצמחים רעילים (כמו דיפנבכיה או פוטוס) – PON אינו משנה את רעילות הצמח, ולכן יש להרחיק מחיות מחמד וילדים.





