הפתרון האידיאלי הוא להשקות במים מסוננים או מים שעברו רתיחה וקירור (להוצאת כלור וסידן חלקי). אם אין לך מסנן, מלא כד מים בערב והשאר אותו פתוח במקרר או על השיש למשך 24 שעות – הכלור יתנדף והמים יתרככו מעט. הימנע משימוש במים מרוככים ממערכת החלפת יונים (סודה) כי הם עשירים בנתרן, שמזיק לסוקולנטים. גשם הוא מצוין – אסוף מי גשם בעונה והשתמש בהם להשקיה אחת לשבועיים.
באיזו תדירות? בקיץ הישראלי (מאי–אוקטובר) השקה רק כשהמצע יבש לחלוטין בעומק 2-3 ס״מ – בערך פעם ב-10–14 ימים, תלוי במיקום ובעציץ. בחורף (נובמבר–אפריל) צמצם לפעם ב-3–4 שבועות, ורק אם העלים מראים סימני קמטוט קל. השקה תמיד מלמעלה באיטיות, עד שיוצא מים מנקזי העציץ, והמתן 15 דקות ואז רוקן את הצלוחית – כך תמנע הצטברות מלחים בשורשים.
אם אתה מבחין בכתמים לבנים על פני המצע או על דפנות העציץ – זה סימן להצטברות סידן ומלחים. במקרה כזה, השקה אחת לחודש במים מזוקקים או במי גשם כדי 'לשטוף' את העודפים. אל תשכח שהאלוורה הקוצנית מעדיפה השקיה מועטה אך איכותית – מים לא מתאימים הם לרוב הגורם הסמוי לעלים חומים וצמיחה איטית, ולאו דווקא מחלות.