בישראל, האתגר הגדול בהשקיית סוקולנט (אבטיפוס) הוא השוני הקיצוני בין הקיץ החם והיבש לחורף הגשום והקריר. בקיץ (יוני עד ספטמבר), יש להשקות פעם ב-7 עד 10 ימים, ורק כשהמצע יבש לחלוטין לעומק של 3 עד 4 ס"מ. השקו עד שהמים יוצאים מחורי הניקוז, והקפידו לנקז עודפים מהצלחת. בחורף (נובמבר עד פברואר) הצמח בתרדמת, ויש להשקות פעם ב-3 עד 4 שבועות, או אפילו להפסיק לחלוטין אם יורדים גשמים. באביב ובסתיו, השקו פעם בשבועיים.
הסימן הברור ביותר לעודף מים הוא עלים רכים, צהובים או שקופים, ולעיתים נשירה. במקרה כזה, הפסיקו להשקות מיד והוציאו את הצמח מהעציץ לבדיקת שורשים, הסירו שורשים רקובים והחליפו מצע יבש. לעומת זאת, חוסר מים מתבטא בעלים מקומטים, יבשים ומתכווצים. אם אתם רואים עלים תחתונים מתייבשים, השקו מיד והקפידו על תדירות קבועה. זכרו: קל יותר להחיות סוקולנט מיובש מאשר להציל אחד שנרקב.
הכי חשוב, בדקו את המצע לפני כל השקיה. הכניסו אצבע או מקל עץ לעומק של 3 עד 4 ס"מ; אם יוצא לח, דחו את ההשקיה. כדאי להשתמש בעציץ עם חורי ניקוז ובמצע מנוקז היטב (תערובת קקטוסים). בקיץ, השקו בשעות הבוקר המוקדמות או הערב המאוחרות כדי למנוע אידוי מהיר. בחורף, השקו בצהריים כשהטמפרטורות גבוהות יחסית, כדי שהמים לא יקפאו בלילה.
טעות נפוצה היא להשקות בתדירות קבועה לפי לוח שנה, בלי להתחשב בתנאי הסביבה. בקיץ גשום או בימים מעוננים, דלגו על ההשקיה. כמו כן, סוקולנט הגדל בחוץ בשמש מלאה יצרוך יותר מים מזה שבצל חלקי. אם הצמח נמצא במרפסת סגורה או בבית, ההתאדות איטית יותר, והשקו בתדירות נמוכה יותר. תמיד עדיף להשקות פחות מאשר יותר, הסוקולנט סולח על יובש, אך לא על רטיבות.
