החמציץ (Oxalis regnellii) הוא צמח בית קל לגידול, אך לעיתים העלים התלתניים שלו מצהיבים. הסיבה השכיחה ביותר בישראל היא השקיית יתר: החמציץ רגיש לריקבון שורשים. אם האדמה רטובה כל הזמן והעציץ חסר ניקוז, השורשים נחנקים והעלים מצהיבים. מה עושים? הפסיקו להשקות מיד, בדקו אם יש מים עומדים בתחתית העציץ, ואפשרו לאדמה להתייבש היטב לפני ההשקיה הבאה. במידת הצורך, העבירו את הצמח לעציץ עם חורי ניקוז ואדמה מנוקזת.
סיבה נפוצה נוספת היא חוסר אור. החמציץ אוהב אור עקיף בהיר, אך לא שמש ישירה חזקה. אם הוא נמצא בפינה חשוכה, העלים יצהבו ויאבדו את צבעם. הפתרון: העבירו אותו למקום מואר, כמו ליד חלון הפונה מזרחה או מערבה, אך הרחק מקרני שמש ישירות שיכולות לשרוף את העלים. בישראל, בחודשי הקיץ, הימנעו מחלון דרומי ללא הצללה.
גם חוסר בדשן עלול לגרום להצהבה, במיוחד מחסור בחנקן. החמציץ זקוק לדישון קל בעונת הגידול (אביב וסתיו). השתמשו בדשן נוזלי מאוזן (20 עד 20 עד 20) מדולל לחצי מהריכוז המומלץ, פעם בשבועיים. הפסיקו לדשן בחורף, כשהצמח במנוחה. שימו לב: דישון יתר עלול לשרוף שורשים ולגרום להצהבה דווקא.
לבסוף, תופעה טבעית של הצהבה יכולה להתרחש בתקופת הרדומה של החמציץ. בחורף, חלק מהצמחים נכנסים לתרדמת חלקית, והעלים התחתונים מצהיבים ונושרים. זה נורמלי. מה עושים? הפחיתו השקיה למינימום, אל תדשנו, והמתינו לאביב שבו יופיעו עלים חדשים. אם ההצהבה מלווה בעלים רכים או שחורים, כנראה שמדובר בריקבון, יש לטפל מיד.
